היכרות עם חובות עלייה
מִשְׁאוֹת, אותן מִשְׁאוֹת יְצוּרוֹת שֶׁעוֹלוֹת, מְצָרְפוֹת בְּאֵפֶן נִיכָּר אֵת הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ הַסְּחָרוֹת נִעְשׂוֹת בֵּין גְּבוּלוֹת בְּסִיּוּם הַמְּדִינָוֹת. בְּעִיקָר, זֶהוּ מִשְׁאָה שֶׁמֻּנָּחַת עַל מוֹצָרִים שֶׁנִּכְנָסִים לְמֶדִינָה אוֹ יוֹצְאִים מִמֶּנָּה. הַמֶּמְשָׁלוֹת מְבַקְּשׁוֹת לְהָגֵן בְּעֶזְרָתָן עַל הָעִסְקוּמִיּוּת הַפְּנִימִית מִמִּתְקַבְּלֵי חוּצָה אוֹ סְפַר כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת כִּיסֵי הַמֶּמְשָׁלָה. אֲבָל כְּשֶׁהַמִּשְׁאוֹת עוֹלוֹת לְעוֹלָם מְתַקְּפוֹת, הַדָּבָר הַמֶּעֱרָךְ הַמַּחֲזִיק בְּאֵפֶן מֻרְכָּב. אָמְרוּ שֶׁהֶעָלוֹת מִשְׁאוֹת חֲמוּרוֹת נִוטוֹת לְהַפְרִיעַ לְדַרְכֵי הַסִּיּוּר הַנּוֹהֲגִים בָּעוֹלָם. הַפֶּרֶע הַזֶּה מְבִיא פֶּה לְמִלְחֶמֶת סִּיּוּר מֻמְשֶׁלֶת שֶׁבָּהּ שְׁנֵי הַצִּדִים נִכְשָׁלִים, וּמַחֲלִישִׁים אֶת הַמַּחֲזוֹר הַמַּחֲסִיר שֶׁל שְׁנֵי הַצִּדִים בַּמַּעֲבָר.
כאשר המכסים עולים, זה פוגע בכלכלת המדינה באופן משמעותי. חברות שמביאות מוצרים ממדינות אחרות נאלצות לרוב להוציא יותר כסף בגלל המכסים הנוספים. וזה גורם להן להתחרות בתנאים פחות נוחים מול מתחרים ברחבי העולם שלא נתקלים במכסים דומים. ניקח לדוגמה את תעשיית הייצור – רוב המפעלים צריכים חלפים וחומרי גלם שיובאו ממדינות אחרות. כאשר המכסים עולים, החברות ניצבות בפני חשבונות גבוהים בהרבה יותר עבור חומרים בסיסיים, מה שמפריע לכל תכנון תקציבי. ה-NBER (המוסד הלאומי למחקר כלכלי) ערך מחקר שמראה את הבעיות האמיתיות שעמדו בפני חברות אמריקאיות שנפגעו ממכסים חמורים על סחורות שמגיעות מסין. רווחיהן ירדו באופן משמעותי רק בגלל שהן נאלצו לשלם יותר כדי להשיג חומרים חיוניים להפעלה שוטפת.
ההשפעה על הסכום שאנשים משלמים בחנויות ועל כמות הדברים שהם יכולים לקנות היא גם היא משמעותית. כשחברות נאלצות להוציא יותר על ייצור מוצרים, הן מעבירות לרוב את עלויות הייצור הנוספות לצרכנים באמצעות מחירים גבוהים יותר לכול מהמזון ועד האלקטרוניקה. לדוגמה, במחקר חדש של קרן המטבע הבינלאומית נמצא שאם המכסים יגדלו ב-10%, ניכנס גם קפיצה דומה במחירי הצריכה. וכשמחירים עולים, נותרים פחות כסף בכיס הצרכנים אחרי שدفعו את החשבונות החודשיים. מצב כזה מחמיר את האינפלציה בכללותה, מה שפירושו של משפחות יהיה קשה יותר להתמודד עם הוצאות יומיומיות, והן עשויות לצמצם את ההוצאות בכלל. כן, הממשלה מרוויחה כסף מייד מהעלייה במכסים, אך בטווח הארוך ההשלכות על כלכלתנו יהיו עמוקות ומורכבות.
אסטרטגיות להפחתת עליית מכס
השתנות מספקים: קבל מקורות ממדינות עם טריפים נמוכים יותר
עסקים שניצבים מול מכסות גבוהות נזקקים להפצה של מקורות הספקה שלהם. התבוננות בספקים אלטרנטיביים היא הגיונית במיוחד, במיוחד כאלו שמקומים במדינות שבהן המכסות אינן גבוהות כל כך. גישה זו מקטינה את ההוצאות בצורה משמעותית עבור חברות רבות. דוגמה טובה לכך היא וייטנאם ותאילנד בתקופה הנוכחית. שתי המדינות הפכו לנושאות תורפה לפיתוח ייצור, שכן הן מציעות תנאים טובים יותר מבחינת מכסות, וכמו כן יצרניותיהן מתקדמות ומשפרות את רמת הפעילות שלהן. ראינו את זה בפועל אצל שמות גדולים כמו אפל, אשר העבירה לאחרונה חלק מהיקבי הייצור שלה לווייטנאם. המעבר עוזר להם להימנע ממכסות תלויות, תוך שמירה על שרשרת אספקה חלקה בין אזורי ייצור שונים.
השתמשו בחוזי סחר חופשי (FTAs): תנו עדיפות לשיעורי מכס מועדפים
הסכמים להסחר חופשי, או בקיצור FTAs, עוזרים לעסקים לחסוך כסף בכמויות מכס, לפעמים אפילו מקצצים אותן לאפס מוחלט. כשמדינות חותמות על הסכמים כאלה, זה הופך את הסחר מעבר לגבולות לקל יותר עבור כל הצדדים המעורבים, מה שברור מאליו עוזר לכלכלה לגדול, שכן החברות משלמות פחות מכס. לדוגמה טובה אפשר להסתכל על הסכם ה-USMCA בין אמריקה, מקסיקו וקנדה. במסגרת ההסכם הזה, לרוב מוצרים ניתנות דמי מס מופחתים שבעסקים חכמים יודעים לנצל. אם חברה רוצה להפיק את המירב מהסכמים אלה, עמידה בחוקים היא הכרח מוחלט. עליה להבין בדיוק אילו סעיפים בכל הסכם חלים על הפעילות העסקית הספציפית שלה. לרוב, אתרי ממשלת העוסקים בנושאי סחר מכילים כמויות עצומות של מידע על הדרך לקבל גישה להסכמים המועילים האלה מבלי להיתקל בבעיות משפטיות בהמשך.
השיג את המחלקה של המוצר: השתמש בקודים נכונים של HS כדי להפחית את מעריך הג
מיסוי יاردנים basically קובעים איזה סוג מיסוי חל על סחורות מיimרות. כשחברות מסווגות את המוצרים שלהן נכון תחת קודים אלו, הן מ prevadas מלהוציא כסף נוסף בגלל טעות בסיווג. רוב החברות האינטליגנטיות בודקות את קטגוריות המוצרים שלהן מעת לעת כדי לוודא שהכול תואם את הקודים הנכונים. בדוגמאות מהעולם האמיתי, חברות שמ invistas מאמץ בבדיקה של הסיווג שלהן לרוב חוסכות אלפי מטבעות על הוצאות יבוא.مصلحة פיננסית גדולה קשורה לכך, ולכן סיווג נכון צריך להיות חלק מהפעולה הרגילה של כל חברה.
חקור תוכניות הקלה במכס: השתמשו בבתי חסימה או בחזרי מכס
עסקים הפונים בפני תעריפי יבוא גבוהים יכולים למצוא פתרונות חילופיים באמצעות מגוון תוכניות הפחתת מכס. לדוגמה, ישנה אפשרות לאחסון במחסנים חסינים, שם החברות יכולות לשמור את המלאי שלהן מבלי לשלם מכס יבוא מיד, מה שמאפשר שליטה טובה יותר בנזילת המזומנים. אפשרות נוספת היא החזרת מכס, בה החברות מחזירות לעצמן כספים ששילמו כבר כשמוצרים נשלחים מחדש לחו"ל או משמשים לייצור פריטי יצוא אחרים. תוכניות מסוג זה אכן מפחיתות את העומס הכספי ועוזרות להשוות את קווי התחרות מול מתחרים שיתכן ולא מנצלים אותן. לייצרנים רבים deals with constantly changing trade policies, האפשרויות הללו מייצגות דרכים מעשיות להתמודד עם הלחצים הכלכליים שמגיעים ממכסים עולים.
שוחחו עם ספקים
בעבודה עם ספקים, על העסקים להתחיל לשוחח על שיתוף בהוצאות או התאמת תנאים, שכן המכסות ממשיכות לעלות. חשוב להסביר לספקים במדויק מה קורה כאשר המחירים עולים בעקבות מכסות גבוהות יותר. הסבירו כיצד ההוצאות הנוספות האלה משפיעות באמת על הרווח הסופי, ורוב הספקים ירצו לשוחח על שיתוף חלק מההוצאות האלה, במקום לאפשר לצד אחד alone לספוג את כל הפגיעה. הבהרה של נקודה זו מראש עוזרת לכולם להבין את עמדתם. ברוב המקרים, שיחה כנה שכזו מובילה להבנות טובות יותר בהמשך הדרך, שבהן אף צד לא מרגיש תקוע עם תנאים לא הוגנים.
כאשר מגיע הזמן לנהל מחדש את ההסכמים, חברות יעשו חכמה להשקול טקטיקות שונות שמוכחות כמוכחות בעבודה. טקטיקה טובה היא להציע הסכם שיתוף עלויות שבו כל צד מתחייב לקחת חלק בכל מה שזקק יקר יותר לאחרונה. זה יוצר משהו שמתקרב יותר לשותפות אמיתית במקום עסקה עסקית רגילה, מה שמעודד את כולם לעבור יחד את התקופות הקשות. אפשרות נוספת שראוי לשקול? הארכת תקופות ההסכם תוך השבת מחירים יציבים, או אולי איזון התשלום לדרך בה שתי החברות מצליחות בכללי. פתרונות קומפרומיסיים שכאלה נוטים לשמור על מערכות יחסים בריאות בתקופות שבהן המצב הכלכלי מתהדק עבור הרוב.
להתכונן לישיבות המשבר הוא מה שקובע כשמנסים להשיג דילמות טובות. לחברות יש צורך במספרים מוצקים שמראים איך מכסים משפיעים על רווח השורה שלהן הן מבחינת הכנסות והן מבחינת הוצאות. יש לבחון דוחות פיננסיים אקטואליים מקווארטלים קודמים שבהם שינויי מכס השפיעו בפועל. גם מומלץ לבדוק מה מתחרים עושים כרגע. להבין איפה עומדת התעשייה שלך בהשוואה לאחרות שנתקלות באתגרים דומים. לבנות תוכניות חלופיות מראש, משהו מוחשי כמו שינויי זמני משלוח או פיצול תשלומים לתקופות במקום סכומים חד-פעמיים. כשחברות מראות שהן עשו את שיעורי הבית שלהן, הן בונות אמון במהלך השיח ומסייעות לעצמן להתמודד עם עליות מכס מבלי לגרום לפגיעה מיותרת ברווחים. המשברנים הטובים ביותר לא רק מוכנים – הם יודעים בדיוק אילו קלפים למסור כשהמצב מחייב את זה.
ลงทุนในการผลิตในประเทศ
השקעה כספית בפוקים מקומיים היא עסקה חכמה כשמטרתה היא להפחית את התלות בمنتجات מיimported ולחמוק מהמכסים הקטנוניים. כשחברות מנהיגות את תהליכי הייצור שלהן בסביבה הקרובה, הן מרבות לקבל יתרונות רבים לאורך זמן. המכסים הגבוהים על היבוא פוגעים פחות, והשרשראות האספקה הופכות יציבות בהרבה. חוקי המס העולמיים משתנים כל הזמן, ואף אחד לא יודע אילו מכסים חדשים יופנו בקרוב. לכן, ייצור של מוצרים ממש כאן ב בית נותן לארגונים שליטה אמיתית על הרווחים ועל תהליכי הלוגיסטיקה. בנוסף לכך, יש עוד נושא שראוי לציון. ייצור מקומי מאפשר לחברות להתאים את המוצרים והשירותים עבור אזורי ספציפיים. לדוגמה, בחלקי רכב: חלק שנבנה לכבישים אירופאיים פועל אחרת מאשר זה שנבנה לכבישים אמריקאיים. רמת ההתאמה הזו חשובה מאוד ללקוחות שמחפשים פתרונות המתאימים לצרכים הספציפיים שלהם.
Логיקה בבדיקה של מה שחברות מרוויחות כאשר הן משקיעות במדינה עבור כל אחד שמחשב על אפשרויות ייצור. החשבון בדרך כלל יוצא, שכן הכסף שהושקע בהקמת מפעל באזור מאוזן על ידי חיסכון במיסי יבוא, עלויות משלוחים נמוכות יותר וזמנים קצרים יותר להגעת המוצרים ללקוחות. ייצור מקומי גם נוטה לבנות קשרים חזקים יותר עם הצרכנים. אנשים לפעמים מעדיפים מוצרים שמיוצרים קרוב לבית, מה שבעזרת המותגים להגדיל את נוכחותם בשווקים הללו. קחו לדוגמה محمרי קפה - הרבה לקוחות מרגישים טוב יותר כשמעודדים עסקים מקומיים. בנוסף לכך יש גם היבט ירוק לכל זה. פחות משאיות שנסעות ברחבי המדינה פירושו פליטת גזים פחותה, כך שחברות שרוצות לשפר את הדימוי האקולוגי שלהן מוצאות בגישה הזו מושכת במיוחד בתקופה הנוכחית.
בחינה של דוגמאות מחיי היומיום, שבהן חברות חסכו על יבוא של סחורות, מראה עד כמה ייצור מקומי יכול להיות רווחי. קחו לדוגמה חברות מסוימות שראו רווחים גדולים יותר לאחר שהעברו את הייצור קרוב יותר לבית, במיוחד באים התעשייה שנפגעו קשות משינויים בתעריפי יבוא, כמו הרכב או האלקטרוניקה. כשפתחו ייצור מקומי, הצליחו החברות האלה להתמודד עם העלייה בתעריפי הייבוא, תוך יצירת מקומות עבודה במדינות שבהן הן פועלות, מה של Förder את הכלכלה המקומית. המסר כאן הוא שעמידה בראשים בעולם העסקי הבינלאומי הקשה של ימינו מחייבת חשיבה חכמה ויכולת להסתגל במהירות.
צעדים מוקדמים יכולים לעזור לנהל את עליית העלות של מכס
פעולה מוקדמת היא ההבדל המכריע כשמגיעים לעלות מכסות. כדאי לחברה לאמץ את הרעיונות המרכזיים שדנו בהם קודם – לחשוב על השקעות בטכנולוגיה, על שיפור הקשרים עם הספקים, אולי אפילו לבחון יוצאים מן הכלל במכסות שחלים עליה. כשארגונים ניצבים מול האתגרים האלה ולא ממתינים עד שיתמהמהו מדי, הם עומדים בפני הזדמנות טובה בהרבה לשמור על הכסף במקום שמתבזבז בגלל עליות מפתיעות במכסות. המסקנה? לעקוב אחרי שערי המכסשתמשנים כל הזמן ולהיות מוכנים להתאים את הגישה כשזה נחוץ. תובנה לנתונים האלה ו willingness להסתגל עוזרים לחברה להישאר בתחרות בתנאי שוק המשתנים כל הזמן.
שאלות נפוצות
מה הן עליית מכס?
עליית מכס, או מכסים, הם מסים שייכים על תבליטים או יוצאים כדי להגן על תעשיות מקומיות ולהגדיל את הכנסות הממשלה.
איך משפיעים עליית מכסים על עסקים?
עליה במכסים מגדילה עלויות ייצור עבור עסקים תלויים ביבוא, מפחיתה את התחרותיות והרווחיות בשוק העולמי.
מה השפעתם של חובות העולים על הצרכנים?
כשעסקים מעבירים את עלויות הייצור המוגדלות לצרכנים, חובות עולות מובילות למחירי צרכן גבוהים יותר, מפחיתות את הכוח הקנייתי ומשתתפות בהיפוך.
איך können עסקים להקטין את השפעתם של אגרי יבוא עולים?
עסקים יכולים להקטין את השפעה של אגרי יבוא עולים על ידי מגוון שרשרת האספקה, שימוש בاتفاقيות סחר חופשי, אופטימיזציה של תיווכי מוצר, חקירה של תוכניות תבליט והשקעה בייצור מקומי.